מילון מונחים

מילון מונחים

א

אבחון דידקטי                  אבחון של יכולות למידה- קריאה, כתיבה, הבעה בכתב ובעל-פה, חשבון, שפה זרה. מטרת האבחון היא לזהות את נקודות החוזק והחולשה בתחומים אלו, לצורך תכנון התערבות טיפולית.

אודיוגרמה                      גרף המסכם תוצאות של בדיקת שמיעהלצלילים בתדירויות שונות ולגירויי דיבור. ניתן ללמוד ממנו על סוג ירידת השמיעהוחומרתה בכל אוזן.

אודיולוגיה                       מדע השמיעה. עוסק באבחון, טיפול ושיקום של בעיות שמיעה.

אוזן חיצונית                    כוללת את האפרכסת ואת תעלת השמע החיצונית, המובילה עד עור התוף.

אוזן פנימית                     מורכבת מאיבר השמיעה (השבלול, כוכליאה) ומאיבר שיווי המשקל. השבלול מכיל תאים ייחודיים הקרויים תאי שיער, הקולטים את הצלילים וממירים אותם לאותות חשמליים. אותות אלו מועברים למוח באמצעות עצב השמיעה.

אוזן תיכונה                     חלל מאוורר הנמצא בין עור התוף לבין השבלול, ומכיל שלוש עצמות זעירות (עצמות השמע). האוזן התיכונה מחוברת אל חלל האף והלוע בצינורית דקיקה (חצוצרת השמע).

אוטוסקלרוזיס                 Otosclerosis. מחלת אוזן המתאפיינת בהסתיידות עצמות השמע המצויות באוזן התיכונה, דבר הגורם לירידה בשמיעה. הטיפול במחלה הוא לרב כירורגי.

אוטיזם                           הפרעת תקשורתהשייכת לקבוצת ה-PDD. מאופיינת בקושי לתקשר עם הזולת ובקושי לפתח קשרים הדדיים. קיימת פגיעה בשלושה תחומי התפתחות עיקריים: תפקוד חברתי, תקשורת, התנהגות.  –

אוצר מילים                     "אבני הבניין" של השפה הן המילים, השמורות במעיין "מילון פנימי" ועומדות לשימוש האדם. ניתן להבחין במספר סוגי מילים: שמות עצם, פעלים, תארים, מיליות תפקוד, מילות יחס, מילות פונקציה. אוצר המיליםנרכש בהדרגה מראשית חייו של הילד.  

איחור שפתי                    עיכוב ברכישה ובהתפתחות של השפה והדיבור. קיימות נורמותהמתארות את התפתחות השפה בכל גיל. כאשר נראה כי ילד אינו מתקדם כצפוי לפי הנורמות של בני גילו, יש לחשוד בקיומו של איחור שפתי, המצריך אבחון וטיפולשל קלינאי תקשורת.

אילמות סלקטיבית           Selective mutism, מצב המתאר הימנעות מדיבור ושתקנות בסיטואציות חברתיות מסוימות (למשל, ילד שמדבר היטב בבית עם הוריו, אך נמנע מדיבור עם חבריו ועם הגננת בגן).     

אינטונציה                       הנגנת הדיבור, שינויים ייחודיים בעוצמת הקול, בגובה הטון, בקצב, בנימה, ובגוון הקול.  

אירוע מוחי                     הפרעה בזרימת הדם במח, הגורמת נזק לרקמת המח. אירוע מוחי נגרם בדרך כלל על ידי חסימה של כלי דם (שבץ מוחי), או קרע של כלי דם (דימום מוחי).

אנומיה                           קושי בשליפהשל מילים מן הזיכרון (ראה שיום).

אנפוף                            אפיות, נזליות. תופעה הקשורה לתהודת הקול. נטייה לבריחת אויר מוגזמת או מופחתת מן האף בזמן הדיבור, הפוגעת בגוון התקין של הקול.  

אספירציה                      תופעה המאפיינת ליקוי בתהליך הבליעה, בה חלה כניסה של חלקיקי מזון, שתייה או רוק לקנה הנשימה. בעקבות אספירציהיופיע בדרך כלל שיעול קשה, שמטרתו לפנות את החלקיקים הלא-רצויים מן הקנה.

אספרגר, תסמונת           Asperger Disorder, הפרעת תקשורתהמשתייכת לקבוצת ה-PDD. מאופיינת בליקוי בתפקוד החברתי ובתחומי עניין מוגבלים לצד אינטליגנציה ויכולת לשונית תקינות.

אפזיה                            Aphasia. פגיעה ביכולות השפה והדיבור המתרחשת בדרך כלל בעקבות אירוע מוחי. הפגיעה עשויה להתבטא בכל אחד ממישורי השפה – דיבור, הבנה, קריאה, כתיבה.

אפרקסיה                       דיספרקסיה ורבלית התפתחותית (Developmental verbal dyspraxia). פגיעה ביכולתם של אזורי השפה במוח לתכנן באופן מדויק את רצף הדיבור, לשלוח את הפקודות המתאימות שיניעו את אברי ההיגוי (שפתיים, לחיים, לשון, חך, מיתרי הקול) בצורה רציפה, מתואמת ומדויקת. הביטוי להפרעה הוא דיבור מועט יחסית, לא-ברור, ובעל שיבושי היגוימרובים.  

אקולליה                         מן המילה הד (echo). נטייה של הדובר לחזור "כמו הד" על דבריו של בן השיח. התופעה מאפיינת את שפתם של ילדים לקויי תקשורת.

ארגון שפה                     ארגון שיח, תכנון המסר המילולי. יכולת הילד להביע את עצמו ברמה גבוהה מעבר לרמת המשפט הבודד. יכולת לארגן מסר מילולי ארוך, המורכב מכמה יחידות (משפטים) הקשורים ביניהם. למשל, היכולת לספר סיפור.

ב

בדיקת ברה                    ABR(Auditory Brainstem Response) או BERA(Brainstem Evoked Response Audiometry), בדיקה אובייקטיבית בה נרשמת הפעילות החשמלית של עצב השמיעה ושיווי המשקל, עד לרמת גזע המוח, בתגובה לגירוי שמיעתי. 

בדיקת שמיעה                בדיקה להערכת התפקוד השמיעתי בתגובה לגירויים של צלילים ודיבור. קיימות בדיקות שמיעההתנהגותיות (התלויות בתגובות הרצוניות של הנבדק) ובדיקות שמיעה אובייקטיביות (שאינן תלויות בתגובות הנבדק).

בליעה                           תהליך מורכב הכולל שלבים רצוניים ורפלקסיביים, ובהם לעיסת המזון והכנתו בפה, מעבר המזון לכיוון הוושט, עוררות רפלקס הבליעה, וירידת המזון בוושט לקיבה. פגיעה בכל אחד מן השלבים הללו תגרום לבעיית אכילה ובליעה.

ג

גמגום                            ליקוי בשטף הדיבור, המאופיין בדיבור שאינו קולח, המכיל חזרות על הברות או מילים, הארכה ו"משיכה" של הברות, והוספה של מיליות. שכיחות התופעה בקרב מבוגרים: כ-1%. התופעה נפוצה יותר בקרב גברים לעומת נשים. 

גן משולב                        מסגרת חינוכית מיוחדתהמתאימה לילדים בעלי ליקויים התפתחותיים קלים יחסית (ילדים בעלי איחור התפתחותי קל, עיכוב או לקות שפתית קלה, ליקויים חושיים קלים). בגן משולב עובדות שתי גננות: גננת אם, שהיא מנהלת הגן, ולצדה גננת לחינוך מיוחד. כן קיים בגן צוות טיפולי (קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק).

גן שפתי                         מסגרת חינוכית מיוחדתהמתאימה לילדים בעלי קשיים ברכישת השפה והדיבור ובהתפתחות היכולות השפתיות. בגן שפתי מושם דגש על קידום מיומנויות השפה, הן על ידי הצוות החינוכי (הגננת והסייעות), והן על ידי הצוות הטיפולי (קלינאי תקשורת, מרפאה בעיסוק).

גן תקשורת                     מסגרת חינוכית מיוחדת המיועדת לילדים בעלי לקות תקשורתית(כגון PDDאו אוטיזם).  

גננת שי"ח                      גננת בעלת הכשרה בתחום החינוך המיוחד, העובדת במספרגנים רגילים במקביל, עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בהם, באופן פרטני או קבוצתי. תפקידה הוא לתווך בין המתרחש בגן לבין הילד ולעזור לו להשתלב לימודית וחברתית. 

ג'סטה                           מחווה, תנועת גוף. שימוש בשפת גוף להעברת מסר תקשורתיללא מילים, כמו בפנטומימה.     

ד

דו-לשוניות                      Bilingualism. היכולת להשתמש (להבין ולדבר) בשתי שפות, כאשר

                                    שתיהן נרכשות באופן טבעי ובו זמני.

דחיקת לשון                    דחיפת לשון, Tongue Thrust. מונח הקשור לתחום האורתודונטיה, ומתייחס לתנוחה קדמית מידי של הלשון בפה, כך שהיא נשענת על השיניים הקדמיות (או בין השיניים העליונות לתחתונות). מצב זה מאופיין בליקוי בבליעה ולעתים גם בדיבור (שיבושי היגוי).  

דיבור                            היכולת לתקשורת מילולית, החלק הביצועי של הפקת השפה. פעילות מוטורית פיזיולוגית שמבצעת את הסימנים המוסכמים של השפה.

דיסארטריה                    Dysarthria. לקות דיבור הנגרמת כתוצאה מנזק לשרירי אברי ההיגוי או לעצבים השולטים בהם. הדיבור"מרוח", ומאופיין במובנות נמוכה ובשיבושים.

דיסגרפיה                       קשיי כתיבה. מאופיינים בקצב כתיבה איטי, טעויות כתיב (שגיאות) מרובות, ועוד.          

דיסלקסיה                      קשיי קריאה. עשויים להופיע בכל אחד מן השלבים של תהליך הקריאה –

                                    קושי בפענוח של האותיות, קושי לצרף את האותיות למילים משמעותיות,

                                    קושי בהבנת הנקרא, ועוד.

דיספרקסיה                    ראה אפרקסיה.

ה

הדים כוכליאריים             OtoAcoustic Emission            . תאי השיער שבאוזן הפנימית (כוכליאה) מייצרים צלילים, הקרויים הדים כוכליאריים. ניתן לרשום את ההדים הללו בבדיקה פשוטה, הקרויה TEOAE. קיום ההדים מעיד על תקינות האוזן הפנימית. בדיקה זו מהירה, פשוטה ואובייקטיבית, והיא משמשת גם ככלי לסינון שמיעה בקרב יילודים.

היגוי –                                     היכולת להגות בצורה מדויקת את ההגאים (הצלילים) בשפה. היגויתקין מצריך יכולת טובה להבחין ולתפוש את הצלילים הרלוונטיים, שלמות מבנית של אברי ההיגוי (לשון, לחיים, שפתיים, חך), תפקוד מוטורי (תנועתי) וסנסורי (תחושתי) תקין של השרירים.

ו

ועדת השמה                              נועדה לקבוע האם ילד מתאים למסגרת חינוכית מיוחדת. חברים בה נציג של רשות החינוך המקומית, מפקחים של משרד החינוך (אחד מהם מפקח לחינוך מיוחד), פסיכולוג, רופא ילדים, עובד סוציאלי ונציג מוועד ההורים הארצי לחינוך מיוחד. להורי הילד יש זכות להשתתף בדיוני הוועדה ולקבל את החלטתה (ואף לערער עליה).

ועדת שילוב                                דנה בילדים בעלי צרכים מיוחדים המיועדים להשתלב במסגרות החינוך הרגילות. קובעת האם ילד זכאי להיכלל בתוכנית שילוב, ואיזה סוג של תמיכה יקבל. חברים בה מנהל בי"ס או המפקח על הגן, מחנך הכיתה או הגננת, פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, ואיש מקצוע נוסף.  

ז

זיכרון                             יכולת קוגניטיבית (חשיבתית) מרכזית לאגור מידע ולהשתמש בו. תהליכי

                                    זיכרון כוללים קידוד של המידע וקליטתו, אחסון המידע (למשל על ידי שינון

                                    שלו), ושליפת המידע על מנת להשתמש בו.

ז'רגון                             ג'יבריש, דיבור ללא משמעות. בתקופה המוקדמת של רכישת השפהוהדיבור אצל ילדים, קיימת נטייה לדבר ב"מילים" שאינן קיימות, ולשבצן במשפטים בעלי אינטונציה (הנגנה) תקינה. ילדים בעלי איחור שפתי נוטים להשתמש בז'רגון גם בשלבים מאוחרים יותר.  

ח

חוסר שטף                    גמגוםעשוי להופיע באופן זמני אצל ילדים צעירים (בגילאי שנתיים וחצי-שלוש), כחלק מן ההתפתחות השפתית הנורמאלית. התופעה  קיימת אצל כ-5% מן הילדים, היא עשויה להימשך עד שנה, באופן תנודתי. במרבית המקרים התופעה חולפת ואינה מצריכה טיפול.

חיך שסוע                       cleft palate. מום קרניופציאלי מולד, המאופיין בקיומו של חריץ או סדק בחיך כך שנוצר חיבור בין חלל הפה לחלל האף. כיוצא בזה קיימים קשיי אכילה(והנקה) וקשיי דיבור. הטיפול המקובל הוא כירורגי.

חצוצרת השמע               תעלה דקיקה (מעיין צינורית), המחברת בין חלל האוזן התיכונה לבין החלק האחורי של האף והלוע. תפקידה לאוורר את חלל האוזן, ולסייע בהשוואת לחצים. חסימת צינורית זו (עקב הצטננות, למשל) מביאה להיווצרות נוזליםבחלל האוזן התיכונה.

ט

טימפנומטריה                 בדיקת היענות האוזן התיכונה. בדיקה אובייקטיבית קצרה ופשוטה, בה  מעריכים את מידת ההיענות של עור התוף והאוזן התיכונה לשינויי לחץ.  

טינטון                            טיניטוס, Tinnitus. תחושה סובייקטיבית של רעש באוזניים (צפצוף, שריקה, צלצול, זמזום, פעימות וכד'). שכיחות התופעה כ- 10% באוכלוסייה הכללית.

י

יבלות מיתרי הקול           קשריות, Nodules. ממצא שפיר ע"ג מיתרי הקול. נוצרות לרב עקב מאמץ קולי רב, או שימוש לא-נכון או מוגזם בקול. היבלות מונעות מן המיתרים לנוע ולהיסגר היטב, דבר הגורם לשינוי באיכות הקול או צרידות.

כ

כפתורים                        צינוריות איוורור, Ventilating tubes. טיפול כירורגי מקובל במצבים של נוזליםבאוזן התיכונה, או דלקות אוזניים חוזרות. ניתוח קצר בו רופא אא"ג מחדיר צינורית פלסטיק זעירה לעור התוף. החדרתה מאפשרת איוורור מיידי של חלל האוזן התיכונה.

ל

לקות התפתחותית נרחבת           PDDPervasive Developmental Disorder, . קבוצה של חמש הפרעות נוירולוגיות בעלות מאפיינים משותפים, המופיעות בגיל הרך. ילדים הלוקים בהן מפגינים קושי תקשורתי בולט, קושי במיומנויות חברתיות וקשיי התנהגות. קשיים נוספים עשויים להיות קיימים ביכולות הקוגניטיביות, בתפקודים התחושתיים, בהתפתחות הרגשית ובתחום המוטוריקה.  

לקות למידה                   Learning disability. קושי ברכישה ובשימוש במיומנויות למידהכגון: קריאה (דיסלקסיה), כתיבה (דיסגרפיה), חשבון (דיסקלקוליה), בנוכחות יכולות חשיבה ומנת משכל (IQ) תקינות. ילדים רבים בעלי לקות למידה סובלים גם מקשיי שפה. לקויי למידה ייהנו מעזרה של הוראה מתקנת.

לשון קשורה                    מצב בו הגיד המחבר את החלק התחתון של הלשון לרצפת הפה, מצוי במיקום קדמי מידי. הדבר גורם להגבלה בתנועת הלשון, העשויה להשפיע על הלעיסה, האכילה והדיבור. קיימת אפשרות לחיתוך הגיד בניתוח פשוט (המבוצע על ידי רופא פה ולסת, כירורג ילדים, או רופא אאג).

מ

מודעות פונולוגית             ערנות פונולוגית. מודעות לקיומם של הצלילים המרכיבים את המילה, והיכולת לבצע פעולות שונות עם צלילים אלו (למשל, לחלק את המילה לצליליה, להוריד צליל או להוסיף צליל למילה). יכולת טובה של מודעות פונולוגית בגיל גן חובה נמצאה כמנבאת רכישה טובה של הקריאה בגיל בי"ס.

מוכנות לכיתה א'             בשלותלכיתה א'. כינוי לשלב התפתחותי בו הילד בשל לעבור מן הגן לבית הספר. שלב זה חל לרוב סביב גילאי 6-7. הוא כולל יכולות פיזיות-מוטוריות, קוגניטיביות (חשיבתיות)-שפתיות, רגשיות וחברתיות.

מורפולוגיה                     תורתצורות הלשון. ענף בבלשנותהחוקר את מבנה המילה, חלקיה וצורתה. השפה העבריתהיא בעלת מורפולוגיה עשירה. התפתחות מורפולגית נמשכת החל מגיל שנתיים ועד גילאי בית-ספר.  

מילה על קצה הלשון        Tip of the Tongue. סוג של קושי בשליפהשל מילה, בו לדובר יש תחושה שהוא כמעט ומצליח לשלוף מן הזיכרון מילה מסוימת. 

מיתרי קול                      2 שרירים עדינים המצופים ברירית רב-שכבתית, המצויים זה מול זה בקנה הנשימה. בעת הפקת קול, המיתרים מתקרבים ומתרחקים זה מזה בתנועה מחזורית מהירה (ויברציה).  

מכשיר שמיעה                עזר לשיקום השמיעה הנועד לבעלי ירידה בסף השמיעה. מכשירי השמיעה מותאמים באופן ייחודי למשתמש, ומסייעים לשמוע בכך שהם מגבירים את צלילי הדיבור ומנחיתים (באופן יחסי) את רעשי הסביבה.

מלמול                           הפקת צלילים (עיצורים, הברות), שלב המאפיין את דיבורם של תינוקות סביב גיל 6 חודשים ואילך. נחשב לשלב קדם-מילי.            

נ

נוזלים באוזניים                מצב שכיח ביותר אצל ילדים בגיל הרך, בו קיימת הצטברות של נוזלבאוזן התיכונה, מאחורי עור התוף. הנוזלים גורמים לרב לירידת שמיעה, ועשויים להזדהם ולהפוך לדלקת אוזניים.

נזליות                            ראה אנפוף.

ס

סמנטיקה                       תחום בבלשנותהעוסק בחקר המשמעותשל מילים. בהתייחס לשפה, הסמנטיקהכוללת את אוצר המילים והמושגים של הילד.

ע

עור התוף                       רקמה דקיקה המפרידה בין תעלת השמע החיצונית לבין חלל האוזן התיכונה.

עיבוד שמיעה מרכזי         CAP, Central Auditory Processing . האופן בו מתבצע פענוח של מסרים שמיעתיים (ובעיקר דיבור). לקות בעיבוד שמיעתי מרכזי מופיעה כקושי בהבנת דיבור על רקע רעש, רגישות לרעשים, "פיספוס" של מילים וקושי בהבנת הוראות מורכבות (בדרך כלל בנוכחות שמיעה תקינה).

עצב השמיעה                 עצב מספר 8, האחראי על העברת המידע השמיעתי מהאוזן הפנימית (השבלול) אל מרכזי השמיעהבמח. עצב זה אחראי גם על שיווי המשקל.

ערנות פונולוגית               ראה מודעות פונולוגית.

פ

פונולוגיה                        תורת ההגה. ענף בבלשנותהעוסק בחקר היחסים בין הצלילים (הגאים), תפקודם, וצירופם. ההתפתחות הפונולוגית עוסקת ברכישה ובהיגוי תקין של צלילי השפה, ובאופן הפקת צלילים אלו במילים. 

פוליפ                             ממצא (שפיר בדרך כלל) על מיתרי הקול. הוא נוצר בעקבות גירוי כרוני של מיתרי הקול, כגון שימוש קולי לא-נכון או מוגזם, עישון, חשיפה לחומרים כימיים, אלרגיה. היות והפוליפ מפריע לתנועת מיתרי הקול ולסגירתם, מומלץ להסירו בניתוח.

פיגור שכלי                     נכות התפתחותית, בה יש קושי או איחור משמעותי ברכישת מיומנויות למידה, תקשורת ותפקודי יום יום. התפקוד האינטלקטואלי נמוך מן הממוצע באורח משמעותי (מנת משכלנמוכה מ-70).

פיום קנה                        Tracheostomy.ניתוח בו מחדירים צינור אל תוך קנה הנשימהכדי                                       לשמור על מעבר אויר פתוח.

פרסברציה                     Perseveration. חזרה שוב ושוב, באופן לא-רצוני, על מילה, צירוף מילים,  משפט או תנועת גוף, באופן שאינו תואם לסיטואציה התקשורתית. דיבורם של ילדים בעלי הפרעות תקשורתמאופיין בקיומן של פרסברציות. התופעה שכיחה גם במספר סוגים של אפזיה(נזק שפתי לאחר אירוע מוחי). 

פרפורציה                       Perforation. נקב בעור התוף, העלול להיגרם עקב דלקת כרונית באוזן התיכונה, או חבלה (טראומה). פרפורציה עשויה להתאחות באופן ספונטאני, או שניתן לסגור אותה בניתוח.

צ

צרומן                            Cerumen. שעוות האוזן, חומר המופרש מבלוטות בתעלת השמע החיצונית. תפקידו להגן על עור התעלה.

צרידות                          הפרעת קולהעשויה להתבטא בחיספוס קולי, גסות, נשיפתיות וחולשה של הקול. צרידות יכולה להיות ברמות חומרה שונות, כתוצאה מגורמים רבים, כגון ממצאים על מיתרי הקול (בצקת, יבלות, פוליפים, גידולים), בעיות בתנועת המיתרים ובסגירתם (עקב מחלות נויורולוגיות שונות, שיתוק מיתר), ועוד.  

ק

קוגניציה                         הכרה, חשיבה, יכולת האדם לחוות את המציאות ולנסחה לעצמו. בתחום רחב זה נכללים תהליכים מנטליים כגון תפיסה, קשב, זיהוי, למידה, זיכרון, קבלת החלטות, הסקת מסקנותופתרון בעיות.

קול                                בעלי חיים רבים, וגם האדם, מתקשרים באמצעות קול. ביצירת הקול

                                    מעורבות 3 מערכות: נשימה (ריאות), ויברציה (רטיטת מיתרי הקול)                                        ותהודה (הגברת הקול בחללי הפנים).

קשב וריכוז, הפרעות        ADD(Attention Deficit Disorder) או ADHD(Attention Deficit Hyperactivity Disorder  ). הפרעות שכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה של הילד (5-10% מהאוכלוסייה, בעיקר בנים). הביטוי של הפרעות הקשב והריכוזשונה מילד לילד, ומאופיין בקשיים בשלושה תחומים עיקריים: קשיי קשב (מוסחות גבוהה על-ידי גירויים לא-רלוונטיים, אי שקט פסיכו-מוטורי), אימפולסיביות (קשיים בשליטה ובריסון של דחפים), היפראקטיביות (פעילות יתר).

ר

ריפוי בעיסוק                   Occupational Therapy. מקצוע פרא-רפואי, העוסק בשיפור התפקוד של אנשים בעלי מגבלות פיזיות, נפשיות, חברתיותוקוגניטיביות. הטיפול מתמקד בפעולותובמשימות מתחומי היום יום, העבודה והפנאי.

ש

שיום                              Naming. מתן שם (תווית מילולית) לגירוי כלשהו. היכולת לשיים או לתת שם, קרויה גם "שליפה" של מילים מן הזיכרון.  

שיכול אותיות                  שיבוש דיבור המתבטא בהחלפת מיקומם של צלילים במילה. למשל: קלבת שבת. שיבוש זה נפוץ בשפתם של ילדים צעירים (עד גיל 3).

שיתוק מוחין                    CP, Cerebral Palsy. לקות בתחומי התנועה והתחושה, הנובעת מפגיעה מוחית בזמן ההיריון או הלידה. חומרת הפגיעה שונה מאדם לאדם, והיא נעה בין סרבול קל לשיתוק. בין הסימפטומים קיימים: הפרעה בטונוס השרירים, קשיים בקואורדינציה ובשיווי משקל, תנועות בלתי רצוניות, שיבושי דיבור, קשיי בליעה ואכילה.

שליפה                          ראה שיום.

שמיעה                          אחד מחמשת החושים. בתהליך השמיעהצלילים נקלטים באוזן, מועברים כאותות חשמליים-עצביים באמצעות עצב 8, ומגיעים למרכזי השמיעה במוח, שם הם מפוענחים ומקבלים משמעות.  

שפה                            אמצעי המשמש לחשיבה, ללמידה, לארגון מידע ולהבעה (העברת מידע). השפה היא מערכת של קודים שרירותיים ומוסכמים, מסרים ואותות בעלי משמעות, העוברים בין המשתתפים בתהליך מחזורי.

שפה שסועה                   cleft lip. מום קרניופציאלימולד המאופיין בשסע אנכי בשפה העליונה, בצד אחד או בשני הצדדים מקו האמצע. נובע מאיחוי לא תקין של הרקמההעוברית. עשוי להופיע עם חיך שסוע.

שתל כוכליארי                 cochlear implant, שתל שבלול. עזר לשיקום שמיעה המיועד לאנשים בעלי ליקוי שמיעהחמור או עמוק. השתל קולט צלילים מהסביבה באמצעות מיקרופון חיצוני. מעבד דיבור ממיר את הצלילים לגירוי חשמלי, אשר עובר למקלט. הגירוי החשמלי מומר לאותות חשמליים בשרשרת אלקטרודות אשר מוחדרת לאוזן הפנימית. אלקטרודות אלו מגרות את סיבי עצב השמיעה.

ת

תהודה                          Resonance. מונח בתחום הקול. הקול מופק על-ידי זרם אויר שיוצא מן הריאות, ועובר בקנה הנשימה. בדרכו הוא מרטיט את מיתרי הקול, ומשם עובר דרך הלוע, הפה והאף, החוצה. המעבר בחלק האחרון של מסלול הקול (חללי התהודה), מגביר את הקול ומקנה לו מאפיינים אקוסטיים ייחודיים.  

תחביר                          Syntax. מערכת כללים בשפה, הקובעת האם רצף מילים מהווה משפט תקין. המערכת התחביריתמתפתחת בהדרגה, החל מצירוף של שתי מילים (סביב גיל שנתיים), עד ליצירת משפטיםארוכים ומורכבים (גיל 5).

תכנית שילוב                  תכנית המקנה לילד בעל צרכים מיוחדים הלומד בגן משולב סיוע לימודי (הוראה מתקנת, סייעת) ועזרה טיפולית המתאימה לצרכיו (תח"י - תוכנית חינוכית יחידנית).

תקשורת                      יכולת אנושית חשובה, המאפשרת יצירת קשר אקטיבי בין לפחות שני משתתפים, במטרה לשנות מידע או מחשבה, באמצעות חילופי סימנים (ג'סטות, דיבור, שפה לא מילולית).