מהו דיבור

דיבור הוא היכולת לתקשורת מילולית השייכת רק למין האנושי. זהו למעשה החלק הביצועי של הפקת השפה - פעילות מוטורית פיזיולוגית שמבצעת את הסימנים המוסכמים של השפה. הדיבור הוא השימוש בשפה, המאפשר תקשורת מיידית עם הסביבה הקרובה. באופן כללי, הדיבור של ילדים הולך ונעשה ברור יותר ככל שהילד מתבגר.

בתחום הדיבור אנו עוסקים במספר מרכיבים, והם: היגוי, גמגום וקול.

 איך מופקת מילה ומהו תהליך הדיבור למעשה?
1. תחילה נערך חיפוש במרכזי השפה במח אחר המילה אותה רוצים לומר.

2. מציאת המילה בזיכרון. 

3. המילה מתורגמת לאותות עצביים המפעילים מכלול שרירים. פקודות ספציפיות הנשלחות לאברי ההיגוי (לשון, לחיים, שפתיים, חיך), ומורות להם איזה צליל (הגה) לייצר. 

4. שרירי אברי ההיגוי מבצעים את הפקודות שנשלחו, ומייצרים את צלילי

המילה במהירות הנכונה, ובסדר הנכון.

להפרעות דיבור עשויות להיות השלכות לתחומים אחרים. ילד שדיבורו אינו מובן עלול לחוש מתוסכל ועצבני בסיטואציות יום-יומיות פשוטות. למשל בגן הילדים, כאשר ניסיונותיו לדבר עם חבריו לא יעלו יפה, והוא לא יובן. בנוסף לחוויה הרגשית השלילית, הוא עלול לפתח קשיי התנהגות משניים, למשל להרביץ או לנשוך. ילד שאינו מובן וחווה כישלון בתקשורת עם בני גילו, עלול "להתייאש" ולסגת מניסיונות לתקשר. כך לצד הקושי בדיבור ייווצר קושי בתקשורת – הסתגרות והימנעות.