מוצרים טבעיים לסיוע בדלקות אקוטיות בדרכי השתן

בדרך הטבע

 

URIX 1

 (ברשיון משרד הבריאות)B02-001     

סיוע בדלקות אקוטיות בדרכי השתן

 

*  חיטוי כללי ופעולה אנטי בקטריאלית ישירה.

*  חיזוק התגובה החיסונית של הגוף.
*  איחוי רקמות ריריות ועצירת דימום בשתן.
*  הגברת מתן שתן.

 

מה בפורמולה?

 

שם הצמח 5 מ"ל מיצוי מכיל:
שוש קרח  (Glycyrrhiza glabra) 500 mg
אכינצאה שורש (Echinacea ang. radix) 200 mg
בוכו (Barosma betulina) 150 mg
מרווה רפואית (Salvia off.) 150 mg
ערער (Juniperus communis) 200 mg
ענבי הדוב (Arctostaphylus uva ursi) 200 mg

 

 

הצמחים

שוש קרח - ליקוריץ' (Glycyrrhiza glabra  עוד בשנות ה-40 מחקרים ראשונים הדגימו את פעולתו היעילה של שורש הליקוריץ' לריפוי כיבים ודלקות, בעיקר בשל הרכיבים העיקריים (GL) glycyrrhizin / (GA) glycyrrhizinic acid אשר מוצו מהצמח[i].

שורש הצמח מכיל בנוסף גם חומרים מוצילגיים (ריריים) ומרככים והוא ידוע בפעילותו האנטי דלקתית, בשל השפעתו להעלאת כמות קורטיזול בגוף. הצמח יעיל להרגעה ושיכוך של רקמות מגורות ופגועות בדרכי השתן, במצבים אקוטיים וכרוניים, בנוסף לפעולה של הגברת התגובה החיסונית בגוף.

 

שורש אכינצאה  (Echinacea ang. radix) טרם עידן האנטיביוטיקה, אכינצאה הייתה הצמח המוביל לטיפול בזיהומים שונים, הכשות נחשים, פריחות עוריות וכו'. ברמה הפשוטה ביותר, הצמח מעצים את האפקט הכללי של מע' החיסון ע"י הגברת פעילותם של התאים הפגוציטים[ii] , כקו הגנה ראשון של מע' החיסון Phagocytosis והנעה של זרימה לימפטית.
הצמח מעלה את רמת התנגודת החיסונית של הריריות. האכינצאה יעילה לשימוש במצבים זיהומיים אקוטיים וכרוניים, במיוחד במצבים של זיהומים חוזרים, המעידים על רמת תנגודת נמוכה של הרקמה.


בוכו ((Barosma betulina נחשב לאחד הצמחים החשובים ברפואת הצמחים המערביים לטיפול בזיהומים של דרכי השתן, לרבות זיהומי חיידק הכלמידיה  .Chlamydiaעלי הצמח הגדל בדרום אפריקה, עשירים בבלוטות המכילות שמן אתרי, אשר הוכח כיעיל כנגד קשת רחבה של מזהמים פוטנציאלים בדרכי השתן.[iii]  זהו הצמח המחטא החשוב והמוכר ביותר ברפואת הצמחים המודרנית לטיפול בדלקות זיהומיות של דרכי השתן, היעיל במיוחד למצבים אקוטיים.

 

גרגרי ערער (Juniperus communis) גרגרי הערער משמשים שנים רבות ברפואה המסורתית באירופה לחיטוי זיהומים שונים בחלל הפה והגרון, במע' העיכול והשתן, להמרצת זרימת דם, לשיפור ספיגה במע' העיכול, למצבי עצירות, גזים ועוד. בנוסף לפעולתם המשתנת, הגרגרים מכילים שמן אתרי, היעיל לטיפול בזיהומים בדרכי השתן, עם אינדיקציה לזיהומים חוזרים בדרכי העיכול (לרבות קנדידה).


ענבי הדוב ((Arctostaphylus uva ursi אחד הצמחים האירופאים הידועים בשימוש לטיפול בדלקות זיהומיות בדרכי השתן (בעיקר העלים).  שני חומרי הצמח העיקריים הפעילים בגוף, מהווים למעשה את תוצרי הפירוק של אחד החומרים הפעילים בצמח - Arbutin, המתפרק בכליות. hydroquinone glucuronide, הוא החומר האחראי לפעולת החיטוי של הצמח. החומר השני -  B- glycoside, מונע את היצמדות הבקטריה אל דופנות דרכי השתן.

 

השימוש בצמח מתאים לדלקות אקוטיות וכרונית בדרכי השתן וככל הנראה אף גורם לשינוי רמת הPH של השתן המונעת שגשוג חיידקים. במחקר מבוקר אשר הקיף 57 נשים אשר סבלו מדלקות חוזרות בדרכי השתן, נמצא שקבוצת הנשים אשר נטלו תמצית של ענבי הדוב, דיווחה על ירידה משמעותית בתדירות הופעת הזיהומים, בשנה שלאחר המחקר.[iv]

 

המלצות נוספות

במקרים של דלקות אקוטיות, הכלל החשוב ביותר הוא שתיית מים מרובה - על מנת לשטוף החוצה את החיידקים בדרכי השתן. כמו כן מומלץ להימנע ממאכלים חריפים העלולים להגביר את תחושת הצריבה, החום והכאב.
שתיית מיץ חמוציות מרוכז, הוכחה כיעילה למניעת הידבקות חיידקים לדופנות כלי השתן ולמניעה של דלקות חוזרות.

מומלץ לשלב תערובת צמחים לחליטה (סרפד / פטרוזיליה / זקן תירס / עלי שן הארי), לחיטוי והגברת מתן השתן כטיפול משלים ותומך לURIX 1.

יש להקפיד על רמת היגיינה נאותה, בפרט לאחר שימוש בשירותים או בזמן קיום יחסי מין, לצמצום אפשרות של זיהום חוזר.
פעילות גופנית מומלצת - הפעילות  מיטיבה עם הגוף, משפרת את זרימת הדם ואת תפקודה של מע' החיסון לעמוד בפני פולשים ומזהמים באופן כללי, במיוחד כאשר מדובר בדלקות חוזרות ונשנות.

בהצלחה.....

 

הערה חשובה: המידע בעלון זה אינו רפואי ואינו התוויתי. אין בו בכדי להוות המלצה לטיפול מכל סוג שהוא. המידע לצורכי לימוד בלבד. יש להיוועץ ברופא / מטפל לפני השימוש בתוספי תזונה / מזון מכל סוג שהוא.

 

 

Mills S, Bone K. Principles and Practice of Phytotherapy: Modern Herbal Medicine. Churchill Livingstone, Edinburgh, 2000

[1] Bauer, R. et al. Arzneim-Forsch 38, 276 (1988)

[1] Didry N, Pinkas M. Plantes Med Phytother 1982; 16: 249

[1] Larsson B et al. Curr Ther Res Clin Exp 1993; 53: 441


 

t